״לא!״ חד-משמעי לפגיעה בעיתונאים

38 מקרים של פגיעה בעיתונאים, בין בידי אזרחים ובין בידי שוטרים וחיילים, אירעו מתחילת השנה, 30 מהם בחמשת החודשים האחרונים, לאחר שהתקיימה ישיבה בנדון בכנסת, שנתנה המלצות לטיפול במצב, שלא יושׂמו. בשנתיים האחרונות הוגשו רק שלושה כתבי-אישום נגד התוקפים!

הבוקר קיימה ועדת-הכלכלה של הכנסת ישיבה נוספת לדיון-המשך ב״תופעת האלימות הגוברת נגד עיתונאים וגופי-תקשורת״. יו״ר הוועדה, חבר-הכנסת דוד ביטן, דרש מהמשטרה להתייעץ תוך שבוע עם נשיא מועצת העיתונות והתקשורת, שופט בית-המשפט העליון בדימוס חנן מלצר, ועם משרד-המשפטים, כדי לקבּוע נוהל מתוקן להתנהלות המשטרה בנדון.

מאת: ד״ר דניה שפירא
צילומים: נועם מושקוביץ, דוברוּת-הכנסת
16/07/2023

פגיעה בעיתונאים התרחשה גם בעבר, אך דומה, שמאז החלו מה שמכוּנה ״ההפיכה המשפטית״ והמחאות נגדה, גברו לאין-שיעור גם הפגיעות בעיתונאים- לא רק בידי אזרחים, אלא גם בידי שוטרים וחיילים. לא-מכבר שלחה מועצת העיתונות והתקשורת מכתב אל דובר-צה״ל, תת-אלוף דניאל הגרי, בדרישה לבדוק פגיעה של חיילים בכתב "שיחה מקומית" באסל אל-עדרה, תושב הכפר א-תוואני, שנעצר בחודש מאי השנה בידי צה״ל, בעת שתיעד עימותים שפרצו בין פלסטינאים ומתנחלים בכפר אל-מופקרה שבדרום הר חברון. אף שהציג תעודת-עיתונאי, נעצר והוחזק בבסיס צבאי במשך שעות, כשהוא אזוּק ועיניו מכוסות. הטלפון שהיה ברשותו נלקח ממנו, והוחזר לו עם השחרור.

מועצת העיתונות והתקשורת ביקשה מהדובר לשתף את המועצה בתוצאות של בדיקת האירוע, ודרשה לוודא, שקיימות בשורות-הצבא מוּדעוּת והקפדה על חופש-העיתונות ועל החיסיון של העיתונאים.

הפרעה לעיתונאי במהלך שידור אינה נחשבת עבירה פלילית
הדרישה הזאת באה גם בעקבות אי-קיומן של ההחלטות וההמלצות בדיון, שקיימה ועדת-הכלכלה של הכנסת, בראשותו של חבר-הכנסת דוד ביטן, לפני חמישה חודשים על הנושא ״תופעת האלימות הגוברת נגד עיתונאים וגופי-תקשורת״. בדיון-ההמשך, שהתקיים הבוקר, ושבו נטלו חלק חברי-כנסת, נציגי מועצת העיתונות והתקשורת, נציגי המשטרה, נציגי ארגוני-עיתונאים ועוד, טענו חברי-הכנסת אפרת רייטן-מרום ועידן רול, שיזמו את הדיון, כי ״לא זז שום-דבר מאז, והיו התנערות וחוסר-יחס מצד המשרד לביטחון לאומי, ומאז נפצעו לא-מעט עיתונאים, בעקבות תקיפות מצד אזרחים ומצד שוטרים.״

יו״ר הוועדה ביטן הדגיש בתחילת דבריו את החשיבות של ההגנה על חופש-העיתונות ועל קיומה של תקשורת חופשית כערך חשוב במדינה דמוקרטית והזכיר, כי הוועדה ביקשה ממפכ"ל-המשטרה לגבש נוהל, בהתייעצות עם מועצת העיתונות והתקשורת, על-מנת שתהיה אבטחה סבירה לעיתונאים במקרים, שבהם יש רגישות גבוהה. הוא ציין, שלא ניתן לדאוג לכך, שאיש לא ייפגע, אך תמה מדוע לא נעשה דבר מאז הישיבה הקודמת.

ראש חטיבת דוברות-המשטרה, תת-ניצב שלומי שגיא, טען, כי הנוהל של 2019, שהוצג בעבר לוועדה, עודכן וקיבל תוקף ביולי 2020, והוא נותן מענה מפורש לכל התנהלות המשטרה מול העיתונאים בזירות-אירוע. לדבריו, "אנחנו לא יכולים לאבטח כל עיתונאי ועיתונאי. כשמדובר בפיגוע, או באירוע רצח, התקשורת נמצאת באיזור מתוחם, שבו יש שמירה ואבטחה. לכן באירועים האלה אני לא מכיר תקיפות. במחאות העיתונאים מתפזרים, ויש קושי לזהות אותם. בחו"ל עיתונאים לובשים אפוד, שמזהה אותם. בישראל לא, ועדיין- כששוטר מזהה עיתונאי במצוקה, הוא מיד מסייע לו. אנחנו רואים בחומרה תקיפה של עיתונאי, ואם שוטר רואה את זה בשטח, מיד מתבצע מעצר. לכל עיתונאי יש הטלפון שלי ושל הדובר בשטח, ואם הם מתקשרים, אנחנו מיד שולחים שיטוּר לידם.״

הבעיה היא, הוא מבהיר, שהפרעה לעיתונאי במהלך שידור אינה נחשבת עבירה פלילית. זוֹ גם הסיבה לכך, שהוגשו בשנתיים האחרונות רק שלושה כתבי-אישום על 38 תקיפות שבוצעו, ועל כך מתרעם מנכ"ל ארגון העיתונאים, אלי גרשנקרוין, שגם סבור, ששינוי הנוהל לא ישנה את המציאות, משום שהיו מקרים, שבהם שוטרים עיכבו עיתונאים, ו/או פגעו בהם, גם כשהם ידעו שהם עיתונאים. הוא מתנגד לחיוב עיתונאים לסמן את עצמם, משום שיש ביניהם הרוצים להיטמע בקהל; שכן זיהוּיָם מעמיד אותם לעתים בסיכון מסוים.

אלימות כלפי עיתונאים מונעת סיקור הולם
מנכ"לית מכון זולת, עינת עובדיה, התייחסה להצעת-חוק בעניין חופש-הביטוי וחופש-העיתונות, שנפלה בשבוע שעבר, [השניים מעוגנים בפסיקה- ד.ש.], ואמרה, כי רואים מתקפה על עיתונאים כבר משנת 2015, בשל מילוי תפקידם. "המתקפה היא לא על העיתונאי עצמו, אלא על חופש-הביטוי.״

נציגת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, עורכת-הדין מיכל גרוס, הדגישה, כי "הרשות רואה בחומרה את התגברות האלימות בחברה בכלל, וכלפי עיתונאים בפרט. ברור שזה נגזרת של מה שקורה ברחובות וברשתות החברתיות. נכון, אמרו שעיתונאים הם לא עובדי-ציבור, אך צריך להיות מובן, שתופעה של אלימות כלפי כתבים מייצרת סוג של סתימת-פיות והיעדר סיקור הולם, שהוא הבסיס והאינטרס של זכות-הציבור-לדעת. אנחנו דורשים, שיינתנו טיפול הולם יותר והגנה לעיתונאים, שעושים עבודה בשטח. כשעיתונאי אינו יכול לסקר מהשטח, נוצרת בעיה כפולה: גם פגיעה בעבודתו ובו כאדם ופגיעה בציבור, שממנו נמנע הסיקור. השיבוש הזה צריך להיפסק, גם כדי להרתיע את התוקפים."

חברת-הכנסת אפרת רייטן אמרה, כי פרקליט-המדינה הוציא נוהל, שלפיו צריך להתייחס לתקיפת עיתונאים כאל תקיפת עובד-ציבור, וקראה ליישם זאת.

פרופ׳ יחיאל לימור, שייצג בישיבה את מועצת העיתונות והתקשורת, בהיעדרו של מלצר הנמצא בחו״ל, התייחס בדבריו לנוהל הקיים במשטרה ולסיכום של מפכ"ל-המשטרה עם הנשיא מלצר בנושא. לימור העלה הצעה לשתף עיתונאים ואנשי-תקשורת בשיעור ליחסי משטרה-עיתונאים בקורסים של המשטרה, כדי להעלות את המוּדעוּת לחופש-העיתונות. הוא הוסיף, שנשיא המועצה מלצר יהיה נכון לשבת שוב עם נציגי המשטרה, כדי לחדד את הנוהל לטובת כל הצדדים.

היו״ר ביטן סיכם את הדיון בדרישה להביא את הנוהל המתוקן לפגישה בשבוע הבא. כמו-כן ביקש דיווח על כל החקירות המתנהלות בעניין תקיפת עיתונאים בשנה האחרונה, בכמה מקרים הוגשו כתבי-אישום וכמה עוד צפויים. בנוסף ביקש ביטן מהמשטרה לבצע הסברה לשוטרים, וציין, כי אינו פוסל סימן מזהה לעיתונאים. ביטן קרא ליועצת-המשפטית לממשלה להוציא נוהל מחייב לרשויות-החקירה-והאכיפה בעניין הטיפול בתלונות עיתונאים.